<h1>העיטור אות מ' מרד ש"ג</h1>
<h2>דף סה.</h2>
וגרסינן בפרק הבא על יבמתו שהה עמה עשר שנים ולא ילדה יוציא ויתן כתובה היא אמרה מניה והוא אמר מינה אמר רבי אמי הוי דברים שבינו לבינה והיא נאמנת מאי טעמא היא קים לה ביורה כחץ הוא לא קים ליה. ולא מצי למימר לה מפיקנא לך בלא כתובה דהא שהת עשר שנים ולאו בת אולודי את אלא יהיב לה כתובה ומפיק לה. ומשנה אחרונה דאמרינן השמים בינו לבינה יעשו דרך בקשה כגון דלא שהה עשר שנים. אמר איזיל ואבדוק נפשאי אינסב אתתא אחריתי אמר רבי אמי אף בזו יוציא ויתן כתובה וקימא לן כרבא דאמר נושא אדם כמה נשים והוא דאפשר למקם בספוקייהו. ואי נסיב ולא אפשר למיקם בספוקייהו יוציא ויתן כתובה. הוא אומר אפילה בגו עשר והיא אומרת לא אפילי אף בזו היא נאמנת. הפילה וחזרה והפילה וחזרה והפילה הוחזקה לנפלים. הוא אומר אפילה חד והיא אמרה תלת היא נאמנת. וכולהו יוציא ויתן כתובה. והיכא דשהה עשר שנים ואי נמי הפילה וחזרה והפילה ואית ליה בני מאיתתא אחריתי ובאה מחמת טענה ואמרה בעינא חוטרא לידא ומרא לקבורה טענתה טענה ויוציא ויתן כתובה.
